חזון הטבעונות העולמי – סיפורה של טבעונית חדשה

חזון הטבעונות העולמי – סיפורה של טבעונית חדשה

עד לפני שלושה חודשים, לא הייתי מחמיצה אף מנגל של חברים או משפחה, הלאנצ’ שלי בקפיטריה תמיד היה מורכב ממנת בשר ושתי תוספות, והיצור היחיד שלא העליתי בדעתי שראוי למאכל אדם היה הכלב שלי. תמיד היו מסביבי חברים טבעונים שדיברו על טבעונות ואיכות הסביבה, וכמה שתעשיית הבשר פוגעת באקלים ומייצרת פליטת גזי חממה מוגברת, ושכורתים המון יערות בשביל להאכיל את החיות שבמוקדם או במאוחר ייאכלו על ידי בני אדם. חברה פעם אמרה לי שטבעוני מציל בממוצע 100 בעלי חיים בשנה, לא רק ממוות כי גם מהחיים הכרוכים בסבל רב. הכול נכנס לי מאוזן אחת ויצא מהשנייה. זה לא נשמע לי מוזר או מופרך, אבל לא מערער. לא מטלטל. גם תמונות קשות בסרטונים ברשת לא הצליחו לעשות לי את זה. וזה לא שממש נהניתי לאכול בשר, למעשה בכלל לא, אבל מגיל אפס הועבר לי בבית המסר שרק בשר עונה להגדרה של אוכל, וסלט? זה נשנוש ליד האוכל.

היום, כשאני עוברת ליד שווארמיה אני חייבת ליטול פראמין כדי לעצור בעד הבחילה, אני לא מסוגלת להסתכל על המקרר של הבשר הקפוא בסופר ואפילו פרסומות לשניצלים מעוררות בי קריזה קלה. מה גרם לשינוי התפיסתי העצום? עברה עליי משאית של טבעול? בערך, משהו כזה. כריך עם כדורי בשר עשה בתוך שעות ספורות קלקול קיבה, שהתדרדר בתוך כמה ימים לזיהום קשה, שהצית את כל מערכת העיכול, שחזרה לתפקוד רק לאחר אשפוז ממושך בבית חולים. כשהגישו לי לראשונה עוף באשפוז, לאחר צום ארוך, הייתי מורעבת לחלוטין , ובכל זאת, לא יכולתי להעלות על דעתי לאכול את ה… (וואו, כל כך הופתעתי מעצמי באותו רגע) דבר המת הזה שמלא בחיידקים, בהורמונים ובעוד כל מיני חומרים כימיקליים. אחרי שדחפו לי 4 סוגים שונים של אנטיביוטיקות לווריד, הדבר האחרון שרציתי זה להכניס לגוף עוד קצת אנטיביוטיקה.

לצערי, רק בדרך קשה וכואבת הצלחתי להבין, על גופי שלי, מה שהמוני טבעונים מסביבי דיברו עליו במשך שנים. באופן אירוני משהו, רק כשחוויתי על בשרי את הפגיעה מבשר, זה היכה בי, בשר זה בשר, בדיוק כמו בשר של אדם לאחר המוות, מלא בחיידקים וברעלים ואיכסה. פשוט איכסה. ואם עכשיו הוא מת, זה אומר שמקודם הוא היה חי, ורק המחשבה על זה, הופכת לי את הבטן.

ועכשיו כשאני מבינה את זה, אני לא מבינה הרבה דברים. אני לא מבינה איך לא הבנתי כל השנים, איך יש כל כך הרבה אנשים מסביבי שלא מבינים, ומה שעוד יותר גרוע, שהם לא מבינים מה לעזאזל עובר עליי. כאילו שעכשיו אני איזו הזויה. אני רוצה לקום מחר בבוקר ולגלות שאתמול בלילה עברו על כולם משאיות, שכולם התעוררו, שכולם טבעונים. אני רוצה ללכת לסופר ולראות שם רק דברים בריאים, במחירים שפויים (כי אם כולם יאכלו חמאת שקדים וישתו חלב סויה אז אלה יהיו מוצרי היסודי החדשים) ולשמוע בחדשות שההתחממות של כדור הארץ מתחילה להיעצר, ושהיערות מתחילים לצמוח מחדש, ושיש פחות וירוסים ופחות אנשים שיוצאים מהבית חולים בחורף ומדביקים את כולם בשפעות מגעילות. אני רוצה ומקווה שעוד אנשים יתעוררו בזמן, לפני שהם יחטפו מחלות איומות כפי שאני חטפתי, לפני שהגוף שלהם יבגוד בהם עם מחלות גרועות יותר. וגם לפני שהעולם הזה יתחרפן לחלוטין כי טבעונות ואיכות הסביבה זה ממש לא צמד מילים גס. השילוב ביניהן מוליד את הדרך העיקרית שבה אנחנו כבני אדם קטנים יכולים להשפיע על מה שקורה ליקום הגדול.

אז מה אני אוכלת, אתם שואלים?

למזלי לא חסר שפע קולינרי מדהים שמתבסס על דגנים, קטניות, ירקות, פירות ואגוזים למיניהם. ואם בא לי להתפנק, תמיד אפשר לאכול איזה משהו בצקי (קמח זה טבעוני!).

לשמחתי, גם הקונספט של לאכול בחוץ בא בחשבון, בזכות שלל מסעדות טבעוניות מצוינות, כמו ננוצ’קה בתל אביב למשל, שמגישה אוכל נפלא לטעמם של טבעונים ואלו שעדיין בדרך.

This entry was posted in כללי. Bookmark the permalink.

Comments are closed.