השלכות הקרינה על הסביבה והבריאות שלנו

קרינה רדיואקטיבית או קרינה מייננת היא קרינה בה חלקיקים או גלים אלקטרומגנטים בעלי אנרגיה גבוהה יכולים לעבור תהליך של יינון, כלומר לפלוט אלקטרונים מתוך אטומים או מולקולות. קרינה אלקטרומגנטית הופכת לקרינה מייננת מסוכנת, רק כאשר החלקיקים הנפלטים ממנה הם בעלי מטען חשמלי, כלומר חלקיקים אשר נפלטים אשר להם אין מסה חשמלית, לא יחשבו כקרינה מייננת. אין כל קשר בין כמות החלקיקים בחומר, לבין כמות הקרינה האלקטרומגנטית אותה הוא פולט. דוגמאות שונות לקרינה זו הם: קרינת אלפא, קרינת בטא, קרינת ניוטורנים ועוד.

אלו נזקים גורמת הקרינה הרדיואקטיבית לגוף האדם?

הפגיעה הגופנית בעת חשיפה לקרינה רדיואקטיבית מתרחשת רק כאשר רמת הקרינה היא מעל ליחידת גרי אחת. חשיפה לקרינה קטלנית מתרחשת כאשר הקרינה הנפלטת היא מעל ל – 10 יחידות גרי. החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית גורמת לגוף נזקים בכמה מישורים:

  • פגיעה עורית: הפגיעה העורית כתוצאה מן הקרינה מתבטאת בהופעה של שלפוחיות, אודם וכיבים על פני העור. במצב בו ישנה חשיפה לקרינה ברמה נמוכה, הפגיעה העורית תופיע לרוב לאחר 12 – 20 ימים ממועד החשיפה, ברמות גבוהות יותר של קרינה הנזק לעור והכוויות מופיעים תוך מספר ימים. לקרינה השפעה גם בטווח הארוך, כך שחודשים עד שנים אחרי החשיפה לקרינה יכולים להופיע שטפי דם קטנים, בשל סיבוכים הנגרמים לתאים המרכיבים את כלי הדם השונים.
  • תסמינים כללים: חשיפה לקרינה מייננת גורמת לשורה של תסמינים כללים כבר בשלב הראשוני של החשיפה. בין התסמינים השונים ניתן למצוא: שלשולים, חוסר תאבון, תחושה כללית רעה, עייפות, הקאות, כאבי בטן והתייבשות. בחשיפה לרמת קרינה גבוהה, התסמינים הללו יופיעו כמה דקות עד רבע שעה לאחר החשיפה, בחשיפה לרמת קרינה נמוכה יותר, יופיעו התסמינים כ- 12 שעות לאחר החשיפה.
  • פגיעה במערכות פנימיות: הקרינה פוגעת בין היתר גם במערכות פנימיות שונות כמו מערכת הדם, תמותה של תאי דם לבנים, הרס של תאי מוח עצם, וחוסר יכולת של הגוף לייצר תאים חדשים. בתוך מספר שבועות מובילים התסמינים הללו לכשל מערכתי, לדימומים וזיהומים פנימיים ואף למוות.

האם ניתן לטפל באדם אשר נחשף לקרינה?

חומרת התסמינים של האדם מסמלת את הסיכויים של הנפגע להחלים. במקרה בו התסמינים רבים וחמורים, מדובר בחשיפה לרמת קרינה גבוהה, וסיכויים נמוכים להחלמה. באופן ראשוני הטיפול בנפגע כולל טיהור ומתן של תמיסות המכילות אשלגן ויוד, אשר חוסמות את קליטת הקרינה ומפחיתות את הסיכוי לגידולים. לאחר הגעת הנפגע לבית החולים יינתנו לו עירויים המכילים נוזלים, מנות דם, טסיות, וכן תרופות אנטיביוטיות ותרופות לשיכוך של כאבים.

חשיפה מסוכנת

גם לאחר שלל טיפולים שניתנים לנפגעים בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, רבים מוצאים את מותם לאחר שבועות ספורים. לכן, חשוב מאוד להקפיד על כל כללי הבטיחות, ולהימנע מחשיפה לקרינה מסוכנת זו.

Tweet about this on TwitterShare on Facebook0Share on Google+0Share on LinkedIn0
This entry was posted in חומרים מסוכנים. Bookmark the permalink.

Comments are closed.